בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'

החלטה

ביום 13.6.12 ניתן תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין התובעת והנתבעים 2-3.

נותרה לדיון שאלת ההוצאות, בנוגע אליה לא הגיעו התובעת והנתבעת 1 להסכמה.

כאשר עוסקים בסוגיה מעין זו, ברגיל, מובאים בחשבון שני סוגי שיקולי מדיניות, הפועלים לכיוונים מנוגדים. מחד, הרצון לעודד פשרות ולחסוך מזמנם של צדדים ובזמן שיפוטי. מאידך, הרצון להרתיע מפני נקיטת הליכים שלא לצורך, ומכל מקום לפצות את בעל הדין שנאלץ להוציא הוצאות בגין נקיטת ההליך, במידת האפשר בסכום ההוצאות הריאליות שנגרמו לו, ולמצער בגין מקצתן.

עיינתי בטיעוני התובעת והנתבעת 1. אין בכוונתי לשעות לנסיון להטות את הדיון אל עבר הטענות בהן היה צורך להכריע אילו היתה התביעה מתבררת. לטעמי, בנסיבות העניין השאלה המרכזית שעליה להכריע את הכף הינה השאלה אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך המשפטי. אמנם ניתן צו ארעי, במעמד צד אחד, לבקשת התובעת. אף יש להניח כי אילו היה צורך בהכרעה, היה תוקף הצו מוארך לפרק זמן נוסף כזה או אחר. עם זאת, הבקשה לסעד זמני הוגשה יום אחד בלבד לפני מועד הפינוי עליו היה ידוע זמן רב קודם לכן. לאור טענות כונסת הנכסים, המגובות בתצהיר ובתכתובות דוא"ל שצורפו, קשה להשתחרר מן התחושה שאילו היתה התובעת מנהלת מו"מ ענייני עם הרוכשים ייתכן - לא בהכרח, אך בסבירות בהחלט בלתי מבוטלת וכזו שלא ניתן להתעלם ממנה – כי ניתן היה להימנע מההליך. דומה שניתן להבחין בנימה של בטחון עצמי מופרז מצד התובעת בדרך הילוכה בשלב שקדם לנקיטת ההליך, אשר ייתכן והיא זו שמנעה הגעה להסדר מוקדם יותר.

מאידך, ההליך עצמו נוהל ע"י ב"כ התובעת באופן ענייני ויעיל, לרבות ויתור על חקירת מצהיר ולבסוף הגעה להסדר, ועניין זה משליך על הסוגיה ומכתיב פסיקת הוצאות בסכום מתון.

סיכומו של דבר, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,740 ₪, תוך 60 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: